1פסל לך הראהו וכו׳ בירוש׳ פ״ה דשקלים איתמר אר״ח בר חנינא מפסולת לוחות העשיר משה שנאמר פסל לך שיהא הפסולת שלך אמר רבי חנין מחצב אבנים טובות ומרגליות גילה הק״בה למשה בתוך אהלו ומשם העשיר משה שנאמר והביטו וכו׳ עד באו האהלה ע״כ. משמע דהנך תרי אמוראי פליגי דלר׳ חמא לא נתגלה לו שום מחצב כלל באהלו רק הקדוש ברוך הוא נתן לו חתיכת סנפירינון וא״ל פסל והפסולת יהא שלך ומאותו הפסולת לבד העשיר והיינו דדריש מפסל לך שאילו היה שם מחצב אבנים טובות מה צורך לאותו הפסולת הרי במחצב איכא טובא. ולר׳ חנין אה״נ שהיה המחצב ונמצא שלא נתעשר מהפסולת של לוחות כלל אלא מהמחצב של אבנים טובות ומפיק ליה מוהביטו וכו׳ עד באו האהלה וקרא דפסל לך צ״ל דמוקי ליה ר׳ חנין לדרשה אחריתי. ומצי׳ למימר דאיהו דריש ליה לההיא דכתב רש״י לקמן בסמוך אתה שברת הראשונות אתה פסל לך אחרות. ובזה מתיישב דבגמ׳ דידן בנדרים פ׳ אין בין המודר דף ל״ח אי׳ אר״ח ב״ח לא העשיר משה אלא מפסולתן של לחות שנאמר פסל לך ואיכא למידק אמאי מייתי לה בל׳ שלילה לא העשיר אלא וכו׳ לימא מפסולת של לוחות העשיר משה אלא מוכח כדאמרן דאתא לאפוקי המחצב דרבי חנין והיינו דקאמר לא העשיר משה אלא מפסולת וכו׳ כלו׳ ותו לא מידי. ומעתה ק׳ על רבינו תרתי חדא במאי דקאמר הראהו מחצב של סנפרינון מתוך אהלו וא״ל הפסולת וכו׳ הרי כאן דמזכי שטרא לבי תרי דל״רח ב״ח דקאמר שנתעשר מהפסולת לא היה שם מחצב באהלו כלל ולרבי חנין דקאמר מחצב לא נתעשר מהפסולת אלא מהמחצב ותו ק׳ דהואיל ודריש קרא דפסל לך לומר הפסולת שלך היכי מצי למדרש נמי לאידך דלקמן אתה שברת וכו׳ ומסיים בה לכך נאמר פסל לך והא אפיקתיה לכדלעיל והול״ל ד״א. ושמא משמע ליה לרבינו ז״ל דמדלא קאמר בירוש׳ ורבי חנין אומר אלא אמר ר׳ חנין דמוכח דלא פליגי כדלעיל אלא ר׳ חנין לפרושי אתא מהיכן בא לידו של משה הסנפרינון לעשות הלוחות דלא מסתבר לומר שירד לו מן השמים לכך קאמר שגילה לו הקב״ה המחצב בתוך אהלו. ומיהו לאו למימרא דלא פליגי כלל דבהא מיהא פליגי דר״ח ב״ח סבר דאף על גב שנתגלה לו מחצב גדול מ״מ לא לקח לעצמו אלא הפסולת דסבר מדקאמר לו רחמנא הפסולת יהא שלך איכא למשמע למעוטי אידך ורבי חנין סבר לעולם לקח הכל דקא״ל הפסולת שלך לאו למעוטי אידך אתא אלא לשרויי ליה הפסולת גופיה אצטריך דס״דא אית ביה משום מעילה קמ״ל אבל לעולם שנתעשר מכל המחצב. ומ״מ הואיל ולתרווייהו היה שם מחצב באהלו ולתרווייהו נמי דרשי׳ פסל לך לומר הפסולת יהא שלך מש״ה אמרו בירוש׳ אמר רבי חנין ולא רבי חנין אומר. ולפי האמור נמי א״ש מאי דדייקי מש״ס דידן דקאמר לא העשיר אלא מהפסולת למעוטי כל השאר שבמחצב שלא לקח כלום אלא מאי דשרי ליה רחמנא להדיא. והשתא סלקי שפיר דברי רש״י ושפיר מצי׳ למימר דכ״ע נמי דרשי ליה לאידך דלקמן אתה שברת וכו׳ ותרתי שמעינן מינה חדא מפסל וחדא מלך:2ומאי דמסיים רש״י משם נתעשר משה הרבה. ראיתי בש״ח שכתב בשם הד״ד וז״ל פי׳ הא אמרי׳ אין השכינה שורה אלא על עשיר וכו׳ משמע שהיה עשיר לכן הוסיף מלת הרבה עכ״ל ואחרי בקשת המחילה הראויה תמיהא לי טובא דמלבד דמלישנא דגמ׳ דלעיל מוכח איפכא דלא העשיר אלא מהפסולת של לוחות. וההיא גופה דאין השכינה שורה אלא על עשיר מהך גופה שמעי׳ לה התם בנדרים עשיר מפסל לך פסולתן שלך. ובר מן דין הנה בש״ר אמרו להדיא פסל לך הפסולת שלך משם העשיר משה אמר הקדוש ברוך הוא דין הוא שיטול אותן פסולות משה למה אלא ישראל שלא נתעסקו במצות נתתי להם כל טוב ארץ מצרים והעשירו ומשה שעסק בעצמותיו של יוסף יהא עני אתן לו את הפסולת שיעשיר ע״כ הרי בהדיא דקודם לכן היה עני ולענין מה שהכריחו להרב ז״ל לומר כן דאל״ה איך שרתה עליו שכינה קודם לכן הואיל והיה עני ואנן אמרינן דאין השכינה שורה אלא על עשיר נראה שזה הרגיש הרא״ש ז״ל בנימוקיו התם בנדרים ולכך פי׳ וז״ל אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בקביעות ע״כ. כלו׳ והילכך אין להקשות איך שרתה על משה שכינה קודם שיעשיר שלא היה רק קצת פעמים ולא בקביעות עדיין. ולענין דיוק מלת הרבה שכתב רש״י ז״ל נראה בעיני שכיון לומר שנתעשר הרבה יותר מכל ישראל דאע״ג דכלהו עתירי הוו מביזת מצרים ומילי אחריני מ״מ משה רבינו מפסולת של לוחות נתעשר הרבה טפי מכלהו כדי שיטול שכרו כדלעיל. אחר כתבי זה מצאתי בילקוט פ׳ עקב על פ׳ בעת ההיא אמר ה׳ אלי פסל לך זש״ה עת להשליך אבנים בשעה ששובר וכו׳ ועת כנוס אבנים פסל לך א״ל משה מאין אני מביא שני לוחות אבנים א״ל אני מראה לך את המחצב אמר רבי לוי בשם רבי חמא ב״ח מתחת כסא הכבוד הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה וכו׳ א״ל את המחצב וכו׳ א״ל הקב״ה חצוב מכאן ב׳ לוחות אבנים כראשונים מה הראשונים ארכן ו׳ וכו׳ ע״כ הא קמן דלרבי חמא ב״ח לא נתגלה לו המחצב בתוך אהלו כלל אלא משמע כדאמרן לעיל מעיקרא והדרא קושיין על רש״י ז״ל והדבר צריך יישוב:
